מה היא המציאות 

מה היא באמת המציאות

המציאות כפי שכבר נאמר היא בעיני המתבונן, כלומר יש אין ספור מציאויות והן שונות במעט או בהרבה אחת מרעותה, אפילו במציאות הפרטית נשזרות לא פעם מספר מציאויות שונות,אז כיצד ניתן להתמצא בין כל המציאויות האלה. כל אחד ואחת מרכיב את הפאזל שלו, יש מציאות קולקטיבית ויש מציאות פרטית שהאדם יוצר, אי אפשר באמת לתפוס את המציאות, היא לא ממש מוחשית, אך כן ניתן לפרוץ אותה, תלוי בחושים שלנו ובזווית המבט, מבחינת השכל אין ממש הבדל בין דמיון למציאות (בכי בסרט למשל). ניתן לפרוץ את גבולות הגוף, הפיזיות, התפיסה העצמית. יש גם מציאות אחרת עכשווית נטולת יחוס ושיפוטיות של טוב או רע, היא מוקרנת אלינו כמו מנורת הלוגן, בבהירות מוחלטת, עוצמתה מצטמצמת על ידי המשקפיים שאנו רגילים לחבוש.

אדם המרפה לרגע מגופו הפיזי ותחושותיו, יכול לגעת ולדעת את המציאות האבסולוטית, דרך מדיטציה למשל ניתן להתרומם מעל למציאות הפרטית, אנחנו בוחרים את המציאות שלנו בכול רגע, למרות שאיננו מרגישים כך כלל. למה - אולי מפחדים שיהיה טוב מידי, פחד מהאחר, פחד מאיבוד שליטה, קשור להרגל להיות בחושך, קשור להרגל להרים את היד אל מול הפרוג'קטור, זה קשה.   יותר קל לנוע מאור לחושך מאשר מחושך לאור. תמיד יותר קשה לעלות, כך גם במציאות. כאשר אירוע בא מולי אני יכול לעלות, להמשיך ישר, או לרדת, הבחירה תמיד בידי. יש מקום להבין שאין מציאות פרטית אחת יחידה ומנותקת, כל הזמן לצאת החוצה למרחב לתפוס את האחר כאחר ולא כמוני, מוזיקה פועלת על כל אחד באופן אחר, פורטת על נימים שונים אצל כל אדם. כל אחד חווה את המציאות אחרת.  עצור/י לרגע שב/י בשקט והתבונן/י לרגע במציאות כפי שאת/ה חווה אותה ותנסי/ה להגדיר לעצמך איך היא נחוות על ידך. המילים עצמן מייצרות מציאות, בפן הרוחני, המוחלט, החיצוני לנו המציאות שווה לכול נפש. תפיסת המציאות נקבעת לפי מידת האמונה, ככול שנרחיב את שערי האמונה, כך גם תתרחב תפיסת המציאות שלי גם כלפי עצמי וגם אל האחר. המציאות עצמה היא שקופה, בשביל להסכים לראות את זה כך צריך להאמין במשהו, גדול יותר. האדם הגיע לעולם בשביל להתפתח, לא בשביל לרחף, המציאות שם בשביל לעזור, זו מתנה, כל אחד ואחת יכולים לקחת מה שבא להם.                                                  

אני יכול לרגע לנסות ולהתבונן בעצמי מבחוץ לי ולבחון מה הן התפיסות הבסיסיות שלי כלפי החיים ואיזה מהן כבר אינן משרתות אותי במקרה הטוב, או מפריעות לי ומעקבות. כמובן שזה קשור לסביבה בה אנו חיים, לא ניתן להתעלם מההשפעה האנרגטית השורה עלינו, לגורמים הסביבתיים שלא נראה שיש קשר ישיר בינינו אליהם, עונות השנה, העבודה, היחס האישי וכול דבר הסובב אותנו בעולם.                                                                                                                                       

שינוי זווית המחשבה, המבט, נשען על המודעות והתודעה,  המציאות הפרטית קשורה מידי לעבר, לא לשמר אותה, לשחרר אותה, לכן גם כול כך קשה לנו לסלוח, המציאות הפרטית בנויה בעיקר מהפצעים שלנו, זה עבר וזה נגמר, דורש התייחסות שונה, רוחנית, המסוגלת לטפל באירוע מהזווית הנכונה, המציאות הפרטית מתקיימת רק בתוך הראש שלנו לא בשום מקום אחר, נשנה את הגישה תשתנה המציאות (הפרטית),  זהו במפורש תהליך של תרגול, להוריד מילים כמו אני לא יכול, גם דבר שלא ניתן לעשות בפיזי אפשר לבצע בעזרת הדמיון, הדמיון הוא כלי מפתח בבניית מציאות רצויה, לדמיין אירוע חיובי כתרגיל יומיומי.  חבל לבכות על חלב שנשפך כבר אמרנו -   זה קשור בקשר הדוק לאם הנצחי, אם הייתי .......... אז ככה שאין דבר כזה, זו אינה המציאות, המציאות היא  ש א נ י  כ ר ג ע  מ ס י י ם  ל ק ר ו א  א ת  מ ה  ש כ ת ו ב  כ א ן  ו ח ו ש ב  מ ה לכול הרוחות.

זאת מציאות